Was Adam Harishon A Meized?

ויאמר האדם האשה וגו׳ – צריך לדעת מה מענה בלשונו בתשובת האשה וגו׳ אפילו קל שבקלים לא ישוב תשובה כזה ומכל שכן למלך גדול. ועוד אומרו מן העץ שלא היה צריך לומר אלא היא נתנה לי ואוכל ומובן הדבר שעל העץ המוזכר הוא אומר, וכן מצינו שאמרה חוה בתשובתה הנחש השיאני ואוכל ולא הוצרכה לומר מן העץ.

ונראה שכוונת האדם היא שלא ידע דבר כי אם האשה הביאה לפניו המזומן ואכל ואינו חייב לשאול על המוגש לפניו דבר זה מנין כי הלא כל הארץ לפניו היא מלאה מעדנים אשר נטע ה׳. ודקדק לומר אשר נתת עמדי שלא לחייבו לחפש ולדקדק אחריה לדעת המובא לפניו כיון שהאשה הלז נתנה ה׳ עמו לעזר ולהועיל ואין רע יורד מהשמים ואין לו לבדוק אחריה כי מן הסתם מעשיה נאים. ותמצא שאמרו ז״ל (קידושין עו.) אין בודקין מן המזבח ולמעלה וכו׳ ע״כ. הרי דכל שהוחזק במקום קדוש חזקת כשרות שלימה עליו ומכל שכן אשה גדולה כזו אשר ברא לו ה׳ לעזר אינו צריך לחפש אחריה מה נותנת לפניו.

ואומרו מן העץ פירוש מן העץ הנטוע בגן כי כולה מלאה נטעי ה׳, וידוייק אומרו מן העץ כי לא על העץ המוזכר בדברי ה׳ הוא אומר אלא על עץ מעצי הגן, ולכשנאמר דעל עץ הדעת הוא אומר אין הכונה שהוא ידע שממנו הביאה לו ואכל אלא אחר שאכל ידע כי ממנו אכל מאמצעות הכרתו בהרגשתו ההשתנות ולעולם בשעת מעשה לא ידע דבר ולא שאל לצד בטחונו באשה שנתן ה׳ עמו, והוא שטען באומרו אשר נתת עמדי וגו׳. עוד אפשר לומר שגם האדם טעה כי לא אסר ה׳ אלא הפרי ולא העץ והוא אומרו מן העץ, ואין זה פירוש נכון מכמה טעמים וראשון עיקר.

ומעתה אין ביד אדם עון אלא שוגג, ואפשר שדין אונס יש לו כי לא היה לו מקום לומר לו היה לך לתת לב לבל תחטא, ולא חשד באשה שתאכילהו דבר איסור כיון שניתנה לו מאל עליון. ולזה תמצא שלא קלל ה׳ לאדם אלא להאדמה. האמת כי שגיונו הוא שלא נשמר בדברו לחוה ולא הזכיר לה אלא הפרי כנשמע מדבריה לנחש שמזה נמשך החטא לחוה, וכמו שפירשנו למעלה.

ויאמר האדם האשה אשר נתת עמדי. Adam said: "The woman You put with me." The manner of Adam's reply was so unseemly that one would not expect him to use it vis-a-vis the least important human being, certainly not when addressing the King of Kings. Besides, when Adam said: "she gave me from the tree, and I ate," why did he add the unnecessary words "from the tree?" We would all have understood that he referred to said tree without his repeating this. Eve did not bother to say that it was the tree she ate from.

Apparently Adam did not know exactly what happened except that Eve had placed something before him and he had eaten without examining it. He had not felt the need to ask her what it was she had placed before him seeing that the whole earth was his to enjoy. He added "which You put with me" in justification for not having enquired where the fruit had come from. It was as if he had said to God that since God had supplied the woman, he, Adam, had no reason to be suspicious about her motives. After all, nothing evil originates in Heaven! Our sages have said: אין בודקין מן המזבח ולמעלה, "once something (a slaughtered animal) has arrived on the altar (having passed several stages of inspection on the way) there is no need to again check its suitability as a sacrifice." Adam argued that if the חזקה, the presumption of fitness of such an animal, is acceptable, then surely a woman supplied by God Himself need not be examined for blemishes.

When Adam said: "from the tree," he referred to a tree planted within the garden seeing all those trees had been planted by God Himself (2,8-9). When Adam spoke of "the tree," he did not refer to the tree of knowledge which God had referred to. He described his situation before he had eaten from the fruit Eve gave him. At that time he thought the fruit was from any of a number of trees. It was only after he had tasted the fruit that he became aware that this fruit must have been from the tree of knowledge. Adam's argument then was not nearly as outrageous as it appears at first glance. Although one might even argue that Adam said he ate merely from the tree and not from its fruit, and that eating from the tree had not been forbidden, such an argument is not tenable for a number of reasons.

As a result, Adam was merely a שוגג, an unintentional sinner. One might go further and claim that he was an innocent victim and thus not guilty at all. This would explain why God' did not curse Adam but only the earth. The truth is, however, that Adam acted carelessly in not accurately repeating God's command to Eve. He had mentioned only the fruit of the tree to Eve, not the prohibition of the tree itself. This inaccuracy paved the way for all the subsequent events.

Pischu Li "Shaarei Tzedek"

 Please daven for my mother who just had surgery - מרת הענא מרים בת אלטע חנה. 

בתוך שא"ח!!

Thanks!!

מי הוא אחד הרבנים

 Here. 

It’s Not Over Yet: Trump Still Hoping For Nobel In Literature For Latest Truth Social Post

WASHINGTON, D.C. — After being snubbed for the Nobel Peace Prize, sources close to President Donald Trump revealed that he had not yet given up hope that he could win a Nobel Prize in Literature for his latest Truth Social post.

"I'm the only president that uses Truth Social, did you know that? The only one," Trump said. "And I've got some real bangers, let me tell you. Take this most recent one about China. I really scorched those Chinamen. It's a long post. Did you see it? It was almost like writing a book. It was really something."

Officially, the Nobel Prize in Literature is awarded to the author of a work which exemplifies "the most outstanding work in literature in an ideal direction." The criteria doesn't specifically limit this to published books and, according to Trump, could therefore apply to outstanding social media posts — of which his are allegedly the most exemplary.

The Nobel Prize in Literature is selected by a committee at the Swedish Academy in Stockholm, Sweden, bypassing the traditionally anti-Trump Nobel Committee in Oslo, Norway, entirely. According to sources, this may give Trump the edge he needs to compete with other authors.

"Trump could soon be standing shoulder to shoulder with the likes of Rudyard Kipling, T.S. Eliot, and Earnest Hemingway," noted former Nobel winner Bob Dylan. "The times really are a-changing."

At publishing time, it was announced that Vice President JD Vance had been awarded the Nobel Prize in Literature for Hillbilly Elegy, reportedly causing a dramatic rift to form between him and the president. 

People Who Have Been Calling For A Ceasefire For Two Years Denounce Ceasefire

 U.S. — Anti-Israel protestors denounced the Trump-brokered ceasefire in Israel after months of demanding that Trump broker a peace deal in Gaza.

"Ugh!" protestor Jenny Martinez declared. "When we chanted ‘CEASEFIRE NOW!' we didn't mean like this. Not one Trump arranged. We meant one arranged by Hamas that would end in the annihilation of all Jews."

The protestors railed against the ceasefire deal and accused Israel of trying to control President Trump. Martinez said it's clear the peace deal is just one more step in Israel's evil agenda.

"Israel clearly doesn't want their people completely wiped off the face of the earth… this is the reason they're controlling the President. FREE PALESTINE!"

Advocates for a ceasefire in Gaza expressed frustration after learning over the weekend that a ceasefire was officially agreed upon and in effect. Many worried that this new change meant that they would have to find real jobs now.

"If there's a ceasefire, I can't spend my days going to ‘Ceasefire Now' protests," activist Mark Williams said. "I can't get a job! My only skills are yelling at Trump online and making protest signs."

At publishing time, protestors turned their focus to encouraging and supporting the Queers For Palestine movement  - b/c nobody is more accepting of gays than the followers of Mohammed.

הגרש"י זוין זצ"ל

 ר' שלמה יוסף זֵוין נולד בשנת ה'תרמ"ה (1885)[1] ונפטר בכ"א אדר א' שנת ה'תשל"ח (1978). רוב תורתו קנה אצל אביו, ר' אהרן מרדכי, שהיה רב העיר קז'מירוב (רוסיה). בנוסף, שכר אביו מלמד פרטי שלימדו את מסכתות ב"ק וחולין, כך שהיה בקיא בהם לפני גיל בר מצווה. בהמשך למד הרב זוין במיר, תקופה מסוימת אף בחברותא עם בעל ה'שרידי אש'. לאחר מכן למד אצל האדמו"ר מבאברויסק, שמריה נח שניאורסון, והוסמך לרבנות, בין השאר, ע"י ערוך השולחן והרוגוצ'ובר. אביו נפטר עליו בהיותו בן שבע עשרה, ואע"פ שבקז'מירוב היו ת"ח ותיקים – הם החליטו לבחור ברב זוין להנהיג את הקהילה על אף גילו הצעיר. מגיל שש עשרה אנו מוצאים את מאמריו בבימות מכובדות כ"המליץ" וכ"המודיע". לאחר נפילת שלטון הצאר קיבלה אוקראינה עצמאות לתקופה מסוימת, והרב זוין אף נבחר לנציג היהודים בפרלמנט. אך תקופה זו לא נמשכה זמן רב ועד מהרה אוקראינה נפלה בפני השלטון הסובייטי, והרדיפות נגד הדת החלו. קצרה יריעתנו מלתאר ולו מקצת מתקופה איומה זו, אך נוכל להגיד שפעילותו של הרב זוין יחד עם האדמו"ר מחב"ד להפצת יהדות בתקופה זו היו מסירות נפש שאין כדוגמתה, בשעה שאנשים נאסרו על דברים קלים בהרבה ונשלחו למותם הכמעט בטוח בסיביר (אם לא שהוציאו אותם להורג באופן מידי). אך לא לעולם חוסן, ולבסוף עצרו השלטונות גם את הרב זוין. רק אודות למאמצים כבירים ולכופר נדיב ששולם ע"י הרב יחזקאל אברמסקי, שוחרר הרב זוין ועלה לארץ הקודש בתרצ"ה (1935). בתחילה שימש כרב קהילת חב"ד בת"א, אך לאחר שנה החליט לעלות לירושלים וללמד בביהמ"ד למורים של המזרחי. כתב טור שבועי לביקורת ספרים ב"הצופה". בשנת תש"ב (1942) מונה לעורך הראשי של האנציקלופדיה התלמודית (מעתה א"ת). לאחר פטירת הרב הרצוג (תשי"ט-1959), עלו קולות רבים למנות את הרב זוין להחליפו, ואף הובטח לרב זוין כי איש לא יתמודד עמו לכס הרבנות, אלא שהרב זוין ידע שמשרה זו תפגע בכתיבת הא"ת – וזאת לא יכול לקבל.

קשה לתאר ענוותנותו של אדם מהסיבה הפשוטה שאדם בעל מידה זו לא יספר על מעשיו ואף יטשטש עקבותיו. ואף-על-פי-כן ננסה לעמוד על כמה דברים. מעשה ברב אחד שביקש מהרב זוין הסכמה לספרו. וקרה, ודף ההסכמות נדפס לפני הספר, והוצג בפני הרב זוין, כאשר מעל הסכמתו נכתב: "הסכמת הגאון שר התורה וכו'". נתחלחל הרב זוין ולא נח ולא שקט, עד שקרא למחבר וביקש ממנו להדפיס הדף מחדש ללא כל התארים. המחבר ניסה להתחמק, אלא שדעת הרב זוין לא נתקררה עד לאחר שהובטח לו שהדף יצא מחדש – אף שהיה זה על חשבונו. סמוך ליום הולדתו השבעים תכננו מכריו וידידיו בתמיכת האדמו"ר מחב"ד לחגוג לו מסיבה מפוארת, ואף מסרו מאמרים וברכות לאחד העיתונים הדתיים, אלא שהדבר גונב לאזני הרב זוין שנחרד ומיד מחה בנחרצות עד שנתבטל העניין כלא היה. אמנם כאשר האדמו"ר מחב"ד כתב לו "היות ויודע אני מאז שאינו רוצה במסיבות, מכל מקום יעשה סעודה למנין אנשים מידידיו", ורק זאת הסכים לעשות.

לרב זוין היו שני פנקסים. אחד בו רשם את חידושיו, ובשני רשם את חישובי חלוקת הצדקה. שלושים יום קודם הפסח היה טרוד בחלוקת ה'קמחא דפסחא', וכאשר היו שואלים אותו – היה מפטיר כלאחר פה: "ערכתי מגבית, אספתי קצת ממון וכגבאי צדקה באזור מגורי הנני מחלק משהו לנצרכים ערב הפסח". בחול המועד פסח אחד בא לבקרו אחד מחשובי ראשי הישיבות, כשהוא מלווה בתלמידיו. בשיחה אמר ראש הישיבה חידוש בענייני הפסח. לאחר שיצא הראה הרב זוין לנכדו שהיה עמו, תוספות בסוף פסחים בו היה מפורש להפך. וכאשר שאל הנכד מדוע לא הראה זאת לראש הישיבה, נדהם הרב זוין מעצם השאלה – להראות לו בנוכחות תלמידיו תוספות הפוך?! כשהוזמן להרצאות, ויחד עמו נאמו מרצים אחרים, שבדרך כלל לא היו בשיעור קומתו – היה מקפיד להשאר עד אחרון המרצים. ואף כאשר אמרו לו שלא מצופה ממנו לעשות כן – לא שמע אליהם.

אמנם כי עדינות-נפש זו לא הפריעה לרב זוין כאשר היה צריך להילחם את מלחמות הדת, כך למשל היה מעשה שהרבנות הראשית הורידה את ההכשר על הבשר המשווק ע"י חברת 'מרבק'. הלכה אותה חברה והגישה בג"ץ שחייב את הרבנות לבוא ולנמק מדוע לא תתן הכשר לחברת 'מרבק'. היתה זו הפעם הראשונה שהוגש בגץ נגד הרה"ר. הרב זוין נלחם כאריה שלא לענות לבג"ץ ולהתעלם ממנו, בטענה שאוי לנו אם בג"ץ יקבע אם לתת או כשרות אם לאו. וכאשר כמה עסקנים דתיים מסרו לרב זוין שיש בכך עבירה על החוק וכו', ואולי אפילו עלול הדבר להביא לביטול הרבנות, ענה להם שעדיף ביטול הרבנות מאשר קיומה תחת בג"ץ. ואכן דעתו לבסוף התקבלה.

כאשר דיבר על מדינת ישראל, היה אומר: "בשנות המדינה נתלוו לה הערכות שונות. הללו אומרים, אנו בתקופת אתחלתא דגאולה, והללו אומרים, אנו כבר בגופי דגאולה. לעומתם יש הסוברים שאין אנו אפילו באתחלתא. איני לא מאלה ולא מאלה, מעולם לא הייתי בשמים ואינני יודע אם זו אתחלתא דגאולה או לא, מה שברור לי – המדינה תשועה גדולה היא לעם ישראל, ובתקומת המדינה נתרחשו ניסים גדולים". והוסיף ואמר: "יש להמליץ כאן את מה שאמרה אשת מנוח לבעלה "לו חפץ ה' להמיתנו לא הראנו את כל אלה". היה נוהג לציין את יום העצמאות בהלל ובסעודה, אך יחד עם זאת התנגד בתוקף ל"שאיבת" הנהגות מלאכותיות. והיה אומר: "אין בכוחנו לקבוע מנהגים דתיים. כל הטקסים הנהוגים אצלנו ביום זה הם מלאכותיים וצרמוניים ותו לא. מגוחכים ממש הם הנסיונות לחבר תיקון ליום העצמאות ומנהגים שונים. הרי זה ממש חוכא ואיטלולא. פארודיה של השלחן ערוך. זה יותר גרוע ממסכת פורים. כי מסכת זו נכתבה תיכף לכתחילה לשם ליצנות וצחוק, ואילו תקון יום העצמאות נתחבר בכוונה רצינית, אך הפך לפארודיה וללעג."

פעם נערכו בחירות סמוך לפסח, ושאל אותו אדם אחד: "האם מצוה להצביע?" וענה "מצוה". והקשה השואל: "מצוה כמו אכילת מצה?" וענה לו הרב זוין: "כמו אכילת מצה איני יודע, עכ"פ כמו אכילת מרור..." (וכבר ראיתי כאלו המייחסים הסיפור לחזו"א, כדרכם בכל סיפור שמקורו לא ברור).

בשנת 1948 פורסם כרוז נגד גיוס בני הישיבות, כאשר פורסמה אז תגובה חריפה נגד הכרוז מעטו של "אחד הרבנים". כיום מקובל (בעיקר בקרב ציבורים מסוימים) שהכותב הוא הרב זוין. לעומת זאת, נכדו טוען כי המאמר לא של סבו הוא מכיוון שלא הייתה דרכו לכתוב בשם בדוי, והן מפני שבזמן אחר, חודש אדר שנת ה'תשל"ג, אמר באסיפת המפד"ל דברים שונים הנראים כסותרים. קצרה יריעתנו מלדון בכך אך נציין כי על אף טענות הנכד, נראה כי המכתב אכן נכתב ע"י הרב זוין עצמו מסיבות שלא נאריך בהן עתה. וכן אין ממש בטענה שהנאום שנשא סותר את דבריו במכתב, משום (בין השאר) שאין דין המציאות ב-1948 כמציאות אז, וגם כאן לא נוכל להאריך.

כאשר סקר את אישיותו של ר' חיים עוזר, כתב הרב זוין: "לא נגדרה התורה בגבולות ובמחיצות, גדול התורה צריך ללמוד הכול ולדעת הכול. ואין המכוון במובן של גיוון החומר התורני לפי מקצעותיו. זהו בגדר פשיטא מאי קמ"ל. ודאי, זרעים כמועד, נשים ונזיקין כקדשים. אורח חיים ויורה דעה כאבן העזר וחושן משפט. המכוון הוא לקביעת צורה, לבחירת דפוס מחשבה. לאו דווקא פירושים תלמודיים, ולאו דווקא יישובים לרמב"ם ולאו דווקא הוראות ופסקים להלכה ולמעשה, בכולם יחד צריך הגדול להתעניין, ולכולם יחד צריך להתמסר". ונכונים הדברים למי שאמרם. אין צורך בהתבוננות מעמיקה על-מנת לראות מכתביו את בקיאותו בכל חדרי התורה – פשוטו כמשמעו. עם זאת, את תורתו הניח הרב זוין בקרן זווית, בעוד שכתביו שפורסמו עוסקים בביקורת אישים ושיטות, ויצירת אסופות בענייני הלכה. את חידושיו מצניע לעיתים בקטע, וצריך עין בוחנת כדי לראות שה"על ידי זה יתבאר ירושלמי קשה" הוא בעצם חסר מקור, או במילים אחרות – חידוש. נכדיו מספרים כי יש בידם מכתביו, וכי הם רוצים להוציאם לאור בשנים הקרובות. הרב זוין היה גְאון הניסוח הקצר, ועניינים מסובכים הפכו תחת עטו להיות ברורים ונהירים. על-כן אין זה פלא שעמד בראש המפעל של הא"ת.

אף כי חבורה גדולה של ת"ח מובהקים הייתה מאחוריו, הרב זוין לא היה ה"עורך הראשי" בלבד, כי אם יוצר הא"ת. עשרת הכרכים הראשונים נכתבו על-ידו בכתב ידו ממש, מהמסד עד הטפחות. הרב הוטנר אף מעיד שהרב זוין היה עסוק במלאכת הא"ת כשלושים שנה, שעות רבות ביום, עד גיל שמונים וחמש. מעולם לא שמע ממנו על כאב ראש או "קצת מצונן". אף שבקיאותו היתה גדולה, הקפיד לעיין במקורות לפני שהעלם על הכתב. לפעמים נערמו על שולחנו עשרות כרכים בעניינים רבים, ומעולם לא עזב את שולחנו עד שכל הספרים הוחזרו על ידיו.

הרב זוין ראה בא"ת לא רק כינוס מקיף של ענייני ההלכה לפי סדר א"ב, אלא כמרכזת את כל המו"מ שנכתב על הסוגיה. וחשוב להדגיש כי אין ענינה של הא"ת להביא חידושים ועל אחת כמה וכמה שלא להתערב בפסיקה. תפקידה הוא לרכז את שינויי הדעות מכל קצות הספרות התורנית – להכרעת "השופט אשר יהיה בימים ההם". אמנם כי בראשונה דעתו של הרב מאיר בר-אילן הייתה לייעדה להמוני העם על-מנת "להוציא את התורה לרחובה של עיר", אלא שהרב זוין לא הסכים לכך, ועבודתו הייתה מיועדת גם לת"ח וללמדנים ולא רק להמוני העם. בסופו של דבר דעת הרב זוין הכריעה, ואנן סהדי כמה צדק והא"ת נמצאת על שולחנם של ת"ח בימינו, מי בגלוי ומי בסתר.

ספרי הרב זוין ניכרים בסגנונם הבהיר והנוח, ומוכיחים כי גם בבעיות הלכתיות מסובכות ניתן לכתוב בעברית קלה ומובנת. ב"אישים ושיטות" פורס הרב זוין משנתם של כמה מגדולי ישראל, תוך שהוא משתמש בבקיאותו הגדולה בתורתם. כן יש לציין את "ספרים וסופרים" המרכז את פינתו השבועית בעיתון הצופה, על ביקורת ספרים תורנים. (על חשיבות הספר תעיד העובדה שהרב מלצר במילואים לאבן האזל הל' פסולי המוקדשין כתב: "והגרש"י זעוין בביקורתו השבועית כתב להעיר..."). ב"לאור ההלכה" כותב הרב זוין על מגוון נושאים כ"מלחמה", וכ"שמיטה", לצד "שלג", "הכוזרי בהלכה" ואף "משפט שיילוק לאור ההלכה". כמה וכמה גדולי תורה ניסו להשפיע על הרב זוין שלא ידפיס את "סיפורי חסידים", באומרם שאין זה נאה לגדול כמותו לעסוק בסיפורים. אלא שהרב זוין לא שעה אליהם, ובקושי הצליח בנו להשפיע עליו שעל-כל-פנים ידפיס את "המועדים בהלכה" לפני כן. ב"מועדים בהלכה" משרטט הרב זוין את יסודותיו ההלכתיים של כל חג וחג, יחד עם שורשיהם של עיקרי הדינים והמנהגים. בספר זה נכרת במיוחד יכולתו של הרב זוין לתמצת מהלכים מסובכים בכמה משפטים השווים לכל נפש. כמו-כן, כתב את "לתורה ולמועדים" – רעיונות חסידים הכתוב לפי סדר השבוע.

פעם נכנס אליו (לרב זוין) אברך מנטורי קרתא בבקשת עזר וסיוע, ולאחרי שנתן לו, אמרתי להרב זוין ז"ל שאברך זה זרק על הרב זוין קליפות בלכתו ביום השבת להתפלל בבית הכנסת חבד במאה שערים! ואמר לי, אם כן, קרא אותו מהר בחזרה, כדי שאתן לו סכום גדול יותר, שהרי ידע על מי לזרוק!...

על כך הגיב האדמו"ר:

אתם הכרתם אותו כאשר היה במצב של 'מרחב' - בירושלים עיר הקודש; אבל אני הכרתיו בהיותו 'במיצר' - במדינת רוסיא, במצב כזה שהתעסקות עם ענין של הפצת היהדות היתה כרוכה בסכנה ממש, ואעפ"כ לא נרתע משום דבר וכו'.

לגבי מה ששאלו אחרונים, מדוע שונה קרבן פסח משאר הקרבנות שהרמב"ם מונה את שחיטת הקרבן למצוה אחת ואכילתו מצוה שניה ואילו בשאר הקרבנות, כל מעשי הקרבת הקרבן נכללים במצוה אחת.

הגרש"י בהמועדים בהלכה מציין ליראים שבדרך אגב ניתן ליישב קושיא זו מדבריו, היראים מציין שמה שנאמר בתורה ויעשו את הפסח, הכוונה לשחיטה שהיא בי"ד ואילו האכילה נעשית דוקא לאחר צאת הכוכבים בלילה ולא ביום י"ד. ממילא מבאר הגרש"י שיש כעת תירוץ נאה למה מנה הרמב"ם את השחיטה כמצוה נפרדת והאכילה מצוה נפרדת, כי קרבן פסח הוא הקרבן היחיד שהשחיטה נעשית ביום והאכילה חייבת להתחיל רק בלילה. בכל שאר הקרבנות, השחיטה ביום וכן האכילה באותו יום.

כידוע יש בית הלוי שמיישב כדרכו הטובה, שההבדל הוא שבכל הקרבנות המצוה היא שהקרבן יאכל ואין חובת גברא על היחיד, ואילו קרבן פסח המצוה על כל גברא שיאכל לכל הפחות כזית מהקרבן. ממילא נמנית האכילה בנפרד.

NFL Bows To Pressure, Will Have Jordan Peterson And Rabbi YY Jacobson Do Halftime Show Instead

NEW YORK, NY — Due to overwhelming pressure, the National Football League announced that it had canceled plans for rapper Bad Bunny to perform at the Super Bowl LX halftime show and instead offered the coveted spot to psychologist and author Dr. Jordan B. Peterson.

"It was never our intention to alienate our entire fanbase by organizing a Super Bowl halftime show featuring a performer whom all our fans hate," NFL Commissioner Roger Goodell said in a statement. "Rest assured, the NFL takes our fans' feedback very seriously. Therefore, we are scrapping the planned show with Bad Bunny and will be replacing him with Jordan Peterson."

Peterson will reportedly deliver a 20-minute lecture on how football produces order from chaos and how it relates to lobster hierarchies and his ongoing research in spirituality from an elaborate stage outfitted with fireworks and confetti cannons.

"Football players are exactly like lobsters. They're just fighting over a ball," Peterson said. "So, of course, I had to accept. It's an honor to speak to a huge crowd in attendance to watch what are basically uniformed lobsters."

A brief excerpt from his lecture leaked online, of which a portion is printed here:

When you advance the ball ten yards, everything gets reset, just like if you apologize to someone you've wronged. Football is forgiveness in motion. Which reminds me of another thing about lobsters...

At publishing time, it had been announced that joining Dr. Peterson would be Rabbi YY Jacobson. He explained that he intends to share stories of the Baal Shem Tov inclusding the following:

The Baal Shem Tov once visited a town in which the people complained that their cantor behaved strangely. It seems that on Yom Kippur, he would chant the Al Chet, confession of sins, in a merry melody, rather than in a more appropriately somber tune. When questioned by the Baal Shem Tov, the cantor explained:

"Rebbe, a king has many servants who serve him. Some of them prepare the royal meals, others serve the food, while others place the royal crown on the king’s head, and yet others are in charge of running the affairs of the country, etc. Each of them rejoices in his work and the privilege he has to serve and to be so close to the king.

"Now the palace also has a janitor, charged with the duty of removing the rubbish and filth from the palace. The janitor looks and deals with filth all day. He approaches it, gathers it, and removes it. Do you think that he should be depressed because he is looking at dirt all day? No! He is happy because he is also serving the king. He is removing the dirt from the king’s palace, ensuring that the palace is beautiful! It is not the dirt he is focused on, it is on the King’s palace and its beauty that he is occupied with."

"When a Jew sins, he amasses some dirt on his soul. When he is confessing his sins, it is not the sins, the guilt, the darkness, and the negativity, that he is focused on; it is the holiness and beauty of his soul that he is focused on. He is removing the layers of dirt that are eclipsing the soul; he is allowing his inner light to shine in its full glory. Is that not a reason to sing and rejoice?"

The Baal Shem Tov was deeply moved by this response because it captures one of his essential ideas. While other approaches in Jewish ethics focused often on the negativity of sin and its dire consequences in this world and even more in the next world, the Baal Shem Tov and the teachings of Chassidus focus primarily on the infinite holiness of every soul and heart.

"Just as when you look at the earth you can never estimate how many treasures are hidden beneath its crust, so when you look at a Jew you can never estimate how many treasures lie beneath his or her crust," the Baal Shem Tov once said.

Rabbi YY concluded "It is an honor and a privilege to appear at the halftime show with Dr. Peterson. All he has to do is be more careful about keeping the seven universal laws of the Noahide covenant and he will be assured life in the hereafter."